פסק-דין בתיק ת"א 1345-08

רקע וטענות הצדדים

1.         לפניי תביעה לפינוי מושכר ולתשלום דמי שכירות ראויים בסך של  12,555.59 ש"ח, אשר הוגשה על ידי עמידר, החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ (להלן: "התובעת") כנגד מר דוד ברוך (להלן: "הנתבע").

2.         על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת בתוקף סמכויותיה השכירה למר אבבה ברוך ז"ל (להלן: "המנוח") דירה בת 3 חדרים הנמצאת ברחוב אורלוב 86/6, פתח-תקווה (להלן: "הדירה") וזאת בהתאם לחוזה השכירות מיום 30.10.1990- נספח א' לתצהיר התובעת.

3.         המנוח נפטר ביום 3.10.2007 ולטענת התובעת, הנתבע פלש לדירה ומחזיק בה ללא רשות ובניגוד לדין.  לשיטת התובעת,  הנתבע אינו בעל זכות מגורים בדירה ובהעדר זכות חוקית להחזיק במושכר- מן הדין הוא להורות על פינויו של הנתבע מהדירה, כך שזו תוחזר לתובעת כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ וכן להורות על תשלום דמי השכירות הראויים בגין השימוש בדירה.

4.         מנגד טען הנתבע בכתב הגנתו כי הוא מחזיק בדירה כדין וזכאי להמשיך ולהתגורר בה. 

לשיטת הנתבע, הוא התגורר עם אביו המנוח החל משנת 1990 ומשכך רכש מעמד של "דייר  ממשיך"  כמשמעות מונח זה בסעיף 1 לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998 (להלן: "חוק זכויות הדייר").

5.         לעניין גובה דמי השכירות טען הנתבע כי שילם את שכר הדירה בהתאם לגובה השכירות , אותו שילם אביו המנוח בחייו.

6.         יצוין כי בכתב ההגנה שתוקן ביום  20.11.11 על דרך הוספת סעיף טען הנתבע כי הדירה אינה ראויה למגורים ולפיכך באם ייפסק סעד כספי לחובת הנתבע, הרי שיש לקזז את עלויות התיקונים מכל סעד כספי ככל שייפסק.  

דיון והכרעה

7.         עיקר המחלוקת היא בשאלת מעמדו של הנתבע בדירה.  האם חוק זכויות הדייר חל על הנתבע ובאם כן, האם הוכיח הנתבע כי הוא "דייר ממשיך" כהגדרתו בחוק שאז זכאי הוא להמשיך להחזיק בדירה.

8.         ובמילים אחרות, במקרה דנן השאלה העומדת בפניי היא האם הנתבע הוא בגדר "דייר ממשיך" לאור טענתו בדבר מגוריו בדירה במשך למעלה מ- 3 שנים קודם לפטירתו של המנוח או שמא כגרסת התובעת, הנתבע הוא בגדר פולש ומסיג גבול בהעדר הרשאה למגוריו בדירה.

9.         יצוין כי התובעת מכחישה את גרסת הנתבע בדבר מגורים משותפים עם המנוח 3 שנים עובר לפטירתו, וזאת לאור המעקב אותו ערכו נציגיה בדירה ממנו נלמד כי המנוח התגורר בגפו.

התובעת טוענת כי מסיבה זו, לא עמד הנתבע בדרישות החוק וכי לכן בקשותיו להכרה בו

כ- "דייר ממשיך" נדחו.

10.        "דייר ממשיך" מוגדר בסעיף 1 לחוק זכויות הדייר  כדלקמן:

"בן זוג של זכאי שנפטר או של זכאי שעבר להתגורר במוסד סיעודי,  לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, וכן ילדו, נכדו, הורהו או מי שהזכאי היה אופטרופסו,  ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד הסיעודי".

"זכאי" מוגדר כדלקמן:

"מי שמתגורר בדירה ציבורית תקופה של חמש שנים לפחות,  ואין בבעלותו, או בבעלות קרובו,  דירה או מקרקעין אחרים".

11.        אין חולק כי המנוח היה בגדר "זכאי"  וכי הנתבע הינו "ילדו" של המנוח.